אם שהעלילה על אבי בנה כי פגע בו מינית תפצה אותו ב-180,000 שקל

מאת: רותם נועם ● 16/5/2020 23:43 ● ערב ערב 2100
אם שהגישה תלונות שווא חמורות כנגד האב בטענה כי הוא פגע מינית בבנם הקטין, וזאת על-מנת לייצר צידוק והנצחת ניתוק הקשר ההורי בין האב לקטין תפצה את האב ב-150,000 ₪. בנוסף, האם חויבה בהוצאות משפט בסך 30,000 ₪.
אם שהעלילה על אבי בנה כי פגע בו מינית תפצה אותו ב-180,000 שקל
אילוסטרציה

המדובר בתביעת אב לקטין, כיום כבן 12 שנה, כנגד אם, לפיצוי כספי אשר עילתה נעוצה בשורת עלילות, כך נטען, שהעלילה האם על האב ובראשן הטענות כי הוא פגע מינית בבנו וכי הוא אלכוהוליסט ומסוכן, וזאת נוכח רצונה לנתק את הקשר בין האב לקטין. אין חולק כי המאבק בין הצדדים נמשך כשמונה שנים וכי בשלוש השנים האחרונות נותק כליל הקשר בין האב לקטין. יצוין כי שתי תלונות שהגישה האם למשטרה נסגרו בשל חוסר ראיות. הנתבעת טוענת כי פעלה כפי חובתה ההורית וכן כי עשתה מאמץ לשדל את הקטין להיות בקשר עם אביו.

ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את התביעה מהטעמים הבאים:

חתירה של הורה אחד לניתוק הקשר בין קטין לבין הורהו השני וללא צידוק אינה רק בניגוד לטובת הקטין, אלא אף מעשה בלתי חוקי; לעתים, גם אם אין ניתוק הקשר בין הורה לבין ילדו נכנס בגדר תחומי פקודת הנזיקין, אזי נכנס הוא בגדר "הפרת החוזה המשפחתי".

מובן מאליו כי פגיעה בקטין, קל וחומר מינית, היא עניין מתועב היוצר צידוק לניתוק הקשר, אך גם "עלילת דם" בעניין כזה הינה תופעה קשה. שכן, הטוען לפגיעה מינית, כשמטרתו להביא בצורה לא מוצדקת לניתוק קשר בין הורה לקטין, יודע היטב כי טענה כזו תגרום לביהמ"ש, עד לבירור משטרתי ו/או נוסף, להפסיק את זמני השהות. בכך ניתן אישור חלקי לנתק בקשר ואם לימים תופרך הטענה, לא בנקל יחודש הקשר.

אם מדובר ב"עלילה", אזי הנפגע ממנה נפגע קשות, הוא חושש מישיבה ממושכת בכלא, תדמיתו ושמו נפגעים וצפויים כמה נזקים נוספים, בהם: א. רתיעה כדי הסכמה לניתוק הקשר ובכך נפגע אינטרס הקטין; ב. המשך הסכסוך בעצימות גבוהה; ג. במקרים מסוימים אי יכולת של ההורה יוזם הניתוק לחזור בו; בכל המקרים נפגעת גם זכות ההורה המנוכר, גם זכות הקטין לקשר עם שני הוריו.

הגשת תלונות שווא במשטרת ישראל ו/או הגשת בקשות כוזבות לצווי הגנה, הכוללות טענות שווא לפגיעות מיניות ואלימות פיזית, יכולות להביא לא רק לפיצוי לטובת הנפגע ולטובת אוצר המדינה, אלא אף לצמצום זמני השהות של המעליל עם הקטין.

במקרה דנא ביהמ"ש שוכנע כי מדובר בעלילת שווא, שאף הנתבעת שכביכול שמעה את הדברים מאימה, לא האמינה כי האב פגע מינית בקטין. אולם היא המשיכה והסלימה בהתנהגותה, בחתירה לניכור הורי.

בהתנהלות זו הנתבעת עוולה כלפי התובע בעוולת הנגישה, בעוולת לשון הרע, הפרה חובה חקוקה ודי בכך, עפ"י הפסיקה כדי שלא נזקק לעוולת הרשלנות. אולם ביהמ"ש מראה כי יסודות עוולת הרשלנות מתקיימים. בנוסף כאמור, ביהמ"ש חוזר על כך כי העללת עלילות שווא על-מנת לגרום או להשיג ניכור הורי, או "סתם" נתק בקשר אינה רק עוולה נזיקית, יש בה משום הצדק לתובענה חוזית גם על-פי חוק החוזים (תרופות) בשל הפרת חוזה.

הפיצוי: בשעתו פירט השופט ארז שני את "ארגז הכלים" שיש לשופט המשפחה בבואו למנוע פגיעה בטובת קטין, על דרך הכחדת הניכור ההורי כשלמעשה, לעמדת השופט ארז שני פסיקת פיצוי (להבדיל מסנקציה) היא מצב בו אין עוד פרוגנוזה הצופה חידוש הקשר בזמן סביר. כך הוא המצב בכאן.

ההתנהלות היא אשר תשתקף בכמות הפיצוי, אך אין טעם לחשב לחוד לשון הרע, לחוד תלונות שווא, לחוד עוגמת נפש וכו'. עניין לנו באומדנא ולצורך הפסיקה אין גם צורך בהוכחת נזק ספציפי. כן צריך להבין בענייננו, כי למעשה מדובר בעשיה אחת, בדרגות חומרה משתנות של הנתבעת. לא דומה בין זה שאינו טורח לעודד חידוש קשר לנתבעת כאן, אשר הגישה תלונות שווא, פנתה לגורמים נוספים אף התמידה שנים בחתירה לניכור, בהחמירה צעדיה מעת לעת.

לעמדת ביהמ"ש, פסיקת עשרות אלפי ₪ ברף הנמוך, אין בה להרתיע הורים מנכרים, כשחלקם רואה עצמו שרוי ב"מלחמת קודש" ושום דבר שתראה ותוכיח לא ישכנעו כי ההורה האחר אינו "דמוני". ברור גם כי הפסיקה אשר פורסמה עד כה לא הביאה להרתעה הנדרשת.

לפיכך ולאור כל האמור, ביהמ"ש מחייב את הנתבעת לפצות את התובע בסך 150,000 ₪. וכן בהוצאות משפט בסך 30,000 ₪.


חדשות תל אביב יפו והסביבה - יום יום באילת

 

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש