שמירת שבת אינה עילה להפחתת קנס על חניה בניגוד לחוק

מאת: רותם נועם ● 16/5/2020 23:26 ● ערב ערב 2100
בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל את פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה, שפסק על נאשמת בעבירת חניה שביקשה להישפט, קנס בגובה שקל אחד, זאת בנימוק לפיו: ''אין הצדקה בהפעלת פקחים יהודים שיחללו שבת רק לשם מתן דו''חות למי שחנה שלא כדין''
שמירת שבת אינה עילה להפחתת קנס על חניה בניגוד לחוק
המרינה בהרצליה צילום: גוגל סטריט וויו

כנגד תושבת העיר הרצליה הוגש כתב אישום בשל עבירת חניה שביצעה ועליה ביקשה להשפט תחת אשר לשלם הודעת קנס. בבקשה להישפט ציינה המשיבה כי הדו"ח נרשם ביום השבת בשעת בוקר, היא החנתה את המכונית ביום שישי, ומשהובררה לה טעותה ביום שישי בערב, לא יכלה לעשות דבר בהיותה שומרת שבת. אלא שהאישה הודתה בבית המשפט השלום באשמתה ועל אף זאת החליט השופט לקנוס אותה בשקל אחד בלבד ולא בסכום שהוא גבוה מסכום הקנס שסרבה לשלם. נימוקו של בית המשפט לעניינים מקומיים היה כי: " אין הצדקה בהפעלת פקחים יהודים שיחללו שבת רק לשם מתן דו"חות למי שחנה שלא כדין, "במצב שאין כל ספק שאין הצדקה לכך מבחינת פיקוח נפש", והדבר אף נוגד לכאורה את הוראות שעות עבודה ומנוחה".

בקבלו את ערעור המדינה, ציין השופט ציון קפאח כי השופט בערכאה הנמוכה סייע לנאשמת שאינה בקיאה בהליכים על מנת שתוכל להגן על עצמה. עוד קבע כי: "מקום בו צפויים עומסי תנועה וחנייה עונה על אמת המידה של פגיעה בביטחון הגוף והרכוש".

בעניינינו, התמרור, אשר בניגוד לאמור בו חנתה המשיבה,  חל על מפרצי חנייה המצויים בסמיכות למעגנה שבמרינה הרצליה. התמרור מגביל את החנייה באופן זה שבימים שישי ושבת מהשעה 06:00 עד 18:00 מותרת החניה לבעלי תו 50 בלבד, זאת מתוך הכרה בצורך לחנייה סמוכה של רכבי בעלי כלי שייט העוגנים במעגנה, ובפרט במהלך סופי השבוע בהם מתקיימת פעילות ימית נרחבת של כלי השייט העוגנים במקום. חיזיון נפרץ הוא כי אלה מגיעים עם רכבם שעה שפעמים הם גוררים סירות למיניהן. הגבלת החניה במקום מחד, והגברת האכיפה מאידך, בימים שישי-שבת בלבד, הינה מידתית והיא עולה בקנה אחד עם אמות המידה האמורות בסעיף 12(א) לחוק, זאת בשים לב לעומסי התנועה והחנייה הקשים האופייניים בסביבת חופי הים, בעיקר במהלך סוף השבוע.

מדובר אפוא בשרות שניתן ע"י העירייה, אשר נועד להקל על בעלי כלי השייט העוגנים במעגנה מחד, אך בעיקר על מנת למנוע ככל האפשר עומסי תנועה וחנייה במקום, אשר יש בהם, כפועל יוצא, חשש של ממש לפגיעה בביטחון הגוף והרכוש.

טענת ההגנה של המשיבה בבקשתה להישפט, לא נדונה כלל  ע"י בית משפט קמא לפי שהמשיבה הודתה והורשעה במיוחס לה. עם זאת, אין בטענה לגופה כדי להקים הגנה למשיבה. כזכור, טענה המשיבה  כי הדו"ח נרשם בשבת בבוקר, היא החנתה את מכוניתה ביום שישי, ומשהובררה לה טעותה ביום שישי בערב, לא יכלה לעשות דבר בהיותה שומרת שבת. בנדון זה, יש להפנות לכך כי המדובר בעבירה מסוג אחריות קפידה המקימה חזקה כי העבירה בוצעה גם ללא הוכחה שהמשיבה הייתה מודעת לנסיבות או שהתרשלה באופן בו החנתה את רכבה. ראה סעיף 19(2) לחוק העונשין,תשל"ז-1977( להלן: "חוק העונשין").נטל הראיה רובץ  על המשיבה כי עשתה כל שניתן למנוע העבירה -ראה לעניין זה סעיף 22(ב) לחוק העונשין. קו הגנה זה נזנח משעה שהמשיבה הודתה והורשעה.

משנקבע כי המשיבה ביצעה עבירה המצדיקה את רישום הדו"ח שניתן לה, לא שוכנעתי כי מדובר במקרה מיוחד וחריג המצדיק הפחתה מקנס המקור כנדרש בהתאם להוראות ס' 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 שזו לשונו:

" הורשע אדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו".

ערך השוויון בפני החוק, ביחס לאלה ששילמו את הקנס, כמו גם היעילות הדיונית על מנת שלא להציף את בתי המשפט בבקשות להישפט תוך ניסיון להביא להפחתת הקנס, הם העומדים בבסיס הגיונו של סעיף זה.

בנסיבות המקרה, לא נמצאה הצדקה להפחתת הקנס מכח סעיף זה ואף בית משפט קמא לא נדרש בהנמקותיו לסעיף זה".

על האישה נגזר לשלם קנס בגובה 100 שקלים.


חדשות תל אביב יפו והסביבה - יום יום תל אביב

 

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש