העליון לא מתערב בשיקול המפכ''ל ששלא להעמיד לדין משמעתי שוטרת שסרחה

מאת: רותם נועם ● 16/5/2020 15:07 ● ערב ערב 2100
בג''ץ דחה את עתירתו של רועי ארליך נגד מפכ''ל המשטרה, מח''ש, פרקליט המדינה ורס''ל מזל אוחיון, לחייב את שלושת הראשונים בהעמדתה לדין משמעתי של אוחיון, בשל רישום כוזב שערכה בדו''ח פעולה משטרתי, במסגרתו תיארה את השתלשלות האירועים במפגש שנערך בין ארליך לשוטר אחר לשעבר. בג''ץ נימק החלתטו בכך כי התערבותו בשיקול דעתם בהחלטות הרשויות המוסמכות הינו מצומצם ביותר, ומוגבל למצבים בהם ההחלטה לוקה באי חוקיות או בחוסר סבירות קיצוני, או מובילה לעיוות דין מהותי, שמקרה זה אינו בא בגדרם. פסיקה זו של השופט גרוסקופף בהסכמתם של השופטים הנדל וברון, אף שאינה משנה הלכה קיימת, מפרשת אותה בדווקנות רבה, ומלמדת על מגמתו השמרנית של העליון בעת הזו
העליון לא מתערב בשיקול המפכ''ל ששלא להעמיד לדין משמעתי שוטרת שסרחה
השופט גרוסקופף צילום: ויקיפדיה

מפסק הדין עולה כי  אוחיון הודתה בחקירתה במח"ש כי מסרה ביודעין דיווח שקרי. התנהלות כזו פסולה. מסירת דיווח שקרי לא רק שאינה הולמת את ערכי המשטרה, אשר אמונה על אכיפת החוק ועל הגנה על ביטחון הציבור ושלומו, אלא יש בה משום פגיעה הרת אסון באמון הציבורי בדיווחי המשטרה, ובמעמד הראייתי הניתן לדברי שוטרים בהליכים משפטיים. אף על פי כן, נפסק כי יש לדחות את העתירה.

העתירה תוקפת את שיקול דעתם של המשיבים בהחלטתם שלא להעמיד את אוחיון לדין משמעתי. בית המשפט העליון פסק כי "שיקול הדעת הנתון לרשויות התביעה, האכיפה והחקירה בעת קבלת החלטה בדבר העמדה לדין, לרבות דין משמעתי, רחב. משכך, היקף התערבות בג"ץ בהחלטות הרשויות המוסמכות בעניין כאמור יהיה מצומצם ביותר, ויוגבל למצבים בהם ההחלטה לוקה באי-חוקיות או בחוסר סבירות קיצוני או מובילה לעיוות דין מהותי. בענייננו, הוחלט לנקוט נגד אוחיון בהליך מנהלי, חלף הליך משמעתי. אמנם, נקיטה בהליכים מנהליים איננה מבטלת את האפשרות לנקוט גם בהליכים משמעתיים. עם זאת, ההליך המנהלי שננקט והעונשים שהוטלו במסגרתו אינם קלים גם בשים לב לעונשים שעשויים היו להיות מוטלים על אוחיון לו ננקט נגדה הליך משמעתי, ויש בהם כדי ללמדה על חומרת מעשיה ולהרתיעה מלחזור עליהם, ובכך הם מקיימים את תכליתם של דיני המשמעת להבטיח רמת התנהגות נאותה.

לצד הטעמים האמורים, עומדות במקרה זה מספר נסיבות ייחודיות שהצטברותן מובילה למסקנה כי ההחלטה לנקוט בהליך מנהלי איננה נופלת לגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בג"ץ בשיקול הדעת הרחב הנתון למשיבים: נסיבות פרטניות – בעת קרות האירועים הייתה אוחיון בתחילת שירות הקבע במשטרה, ויחסי הכוחות בינה לבין השוטר הוותיק פורטל לא היו שוויוניים; חלקה של אוחיון בקשר לאירוע היה פחות משמעותי מזה של פורטל; אוחיון הודתה במעשים בשלב מוקדם, שיתפה פעולה והביעה חרטה; למעלה מ-4 שנים חלפו מאז כתבה אוחיון את דו"ח הפעולה ונחקרה במח"ש. הזמן הרב שחלף פוגע באפשרות שההליך המשמעתי, אשר מחייב ענישה מהירה ויעילה, יגשים את תכליתו; שלישית, על אף הודאת אוחיון בביצוע מעשים שמעלים חשד לכאורה כי ביצעה מעשה עבירה, נמנעה מח"ש מלחקור אותה תחת אזהרה. בין אם חובת האזהרה הקיימת בהליכים פליליים חלה בהליכים משמעתיים ובין אם לאו, אין להתעלם מכך שאי אזהרתה של אוחיון בדבר היותה חשודה בביצוע עבירה, והיעדר יידועה בדבר הזכויות העומדות לה פוגעים באפשרות לקיים הליך הוגן, פגיעה שהועמקה נוכח התנהלות גורמים שונים במשטרה לאחר עדותה של אוחיון. מכל האמור עולה כי בשלב המאוחר בו אנו מצויים אין מקום להתערב בהחלטת המשיבים להסתפק בהליך המנהלי. אף אם ההחלטה סוטה לקולא משורת הדין, אין לומר כי בהתחשב במכלול נסיבותיו המקרה, היא בלתי חוקית, נגועה בחוסר סבירות קיצוני או מובילה לעיוות דין מהותי".


חדשות תל אביב והסביבה - יום יום באילת

 

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש