עונש קל לשוטר שתקף ללא סיבה אזרחים זרים בדרום תל אביב

מאת: רותם נועם ● 16/5/2020 13:53 ● ערב ערב 2100
חמישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי למשך חצי שנה לשלוש שנים ופיצויים נמוכים, זהו העונש הקל שקיבל קיריל נזרוב, מבית המשפט השלום בתל אביב לאחר שתקף ללא סיבה ובאכזריות אזרחים זרים בדרום תל אביב
עונש קל לשוטר שתקף ללא סיבה אזרחים זרים בדרום תל אביב
השופט שאול אבינור צילום: אתר הרשות השופטת

מגזר דינו של השופט שאול אבינור, מבית המשפט השלום בתל אביב עולה, כי קיריל שירת בזמנו כמפקד צוות ביס"מ, בדרגת רס"ר, בתחנת שרת שבדרום תל-אביב. ביום 18.09.16 בסמוך לשעה 23:30 השתתף הנאשם בפעילות לאיתור וסגירת מועדונים, המופעלים שלא כדין על ידי אזרחים זרים (המכונים "חמארות"). במסגרת זו נכנס הנאשם, לבדו, למועדון המצוי בגזרת התחנה. בפינת המועדון, שהיה ללא פעילות, ישבו ליד שולחן ארבעת המתלוננים, כולם אזרחים זרים מאריתריאה השוהים בישראל מזה מספר שנים. עובדות האירוע שהתרחש לאחר מכן נקבעו בהרחבה במסגרת הכרעת הדין, בין השאר על סמך סרטונים של חמש מצלמות אבטחה אשר תיעדו את ההתרחשויות הן בתוך המועדון והן בסביבתו הקרובה. אין מקום לחזור כאן על כל פרטי העובדות שנקבעו שם, ובתמצית שבתמצית יצוינו הנקודות הבאות: הנאשם נכנס למועדון וחלף על-פני המתלוננים לכיוון המטבח. לאחר שניות ספורות שב הנאשם והתקרב לשולחן המתלוננים, כנראה תוך אמירת מילה או שתיים ותנועת ראש. הנאשם משך לאחור את אחד המתלוננים בחולצתו, שכתוצאה מכך נפל לאחור כאשר השולחן נפל יחד עמו. המתלונן שנפל ארצה התרומם ופנה לנאשם, כאשר יתר המתלוננים חצצו בינו לבין הנאשם. בשלב מאוחר יותר אותו מתלונן הרים כיסא בכעס, השליך אותו ארצה ומתלונן אחר הוציא אותו מהמועדון. בד בבד החל הנאשם – שעל ידיו היו כפפות קשיחות – לתקוף את המתלוננים באגרופים לכיוון פניהם. ראשו של אחד המתלוננים הועף אחורנית מעוצמת האגרוף שספג. הנאשם והמתלוננים יצאו מהמועדון, כאשר מחוץ למועדון המשיך הנאשם באלימות ותקף את המתלוננים באגרופים, בדחיפות ובבעיטות. כתוצאה מהתקיפות נגרמו לשניים מן המתלוננים חבלות בפניהם. במסגרת הכרעת הדין נדחו טענות הנאשם שלפיהן הוא פעל במהלך האירוע כדין, במסגרת סמכויותיו כשוטר להפעלת כוח סביר – לרבות לצורכי מעצר – ואף תוך הגנה עצמית, כאשר הנאשם עמד כיחיד מול רבים. נקבע, כי מעשיו של הנאשם חרגו באופן ניכר ממגבלות הסבירות והמידתיות הנדרשות בהפעלת כוח משטרתי, על כל מישוריהן: ראשית, הנאשם עבר לשימוש בכוח באופן מידי ותוך שניות ספורות. שנית, הנאשם המשיך לנהוג באלימות פרק זמן לא מבוטל, גם לאחר יציאת המתלוננים מהמועדון, כשהוא מכה בהם שוב ושוב במכות אגרוף שגרמו לשני מתלוננים חבלות בפניהם. שלישית, הנאשם השתמש בכוח העולה במידה ניכרת על המינימום ההכרחי, הן בתוך המועדון והן מחוצה לו. בהקשר זה הוטעם, כי אין כל אפשרות לראות במכות אגרוף לפרצוף כאמצעי המתאים לביצוע מעצר, שכן כוח סביר לצרכי מעצר הוא הכוח הנדרש לתפיסת החשוד ולכבילתו בלבד (ר' בפסקאות 69-68 להכרעת הדין). עוד נקבע בהכרעת הדין, כי "הצפייה במכלול סרטוני האבטחה מלמדת על מצב של 'עולם הפוך' מזה האופטימלי, כלומר עולם שבו החשודים-לכאורה הם דווקא אלה שמתנהגים באופן שקט ותרבותי, יושבים ומשוחחים ביניהם, ואילו השוטר – איש החוק – נכנס למועדון לפתע, מתנהל באופן פרובוקטיבי... ובסמוך לאחר מכן עובר לאלימות חמורה ו'הולך מכות'; והכל בעוד החשודים רק מנסים להגן על פניהם ממכותיו החוזרות ונשנות ואפילו נמנעים מלקלל. נכון אני להניח כי בעת כניסת הנאשם למועדון עדיין הושמעה בו מוזיקה למרות שכבר לא היתה פעילות... אך גם כך החשד היחיד שהיה לנאשם בעת כניסתו למקום היה חשד למטרד; חשד שבוודאי לא הצדיק את הכאת המתלוננים" לאחר האירוע כתב הנאשם דו"ח פעולה אודותיו (ת/17). בדו"ח הפעולה אמנם ציין הנאשם את הפעלת הכוח, לרבות במכות אגרוף ובעיטות, אך הוסיף פרטים כוזבים מהותיים, המעצימים את הסיטואציה ומגמדים ומצדיקים את התנהגותו האלימה (ר' בפסקה 22 להכרעת הדין). עם זאת, בהתחשב במועד ובנסיבות שבהן נכתב דו"ח הפעולה, נוצר ספק סביר בשאלת התקיימות היסוד הנפשי המיוחד, הנדרש לצורך התגבשות העבירה של שיבוש מהלכי משפט בה הואשם הנאשם בהקשר זה, הנאשם הורשע אפוא בהכרעת הדין בעבירות התקיפה וזוכה מהעבירה של שיבוש מהלכי משפט. עוד נקבע בהכרעת הדין, כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שחקירת מח"ש שנערכה בתיק חשפה כשלים החורגים מתחומי אחריותו של הנאשם הספציפי דנא. הגם ששאלת האחריות הפיקודית לא נדונה במשפט, ועל כן אין מקום לקביעות פוזיטיביות בהקשר זה, הוסבה תשומת לב פיקוד המשטרה לשני ההיבטים הבאים: ראשית, נמצא חוסר הלימה מתמיה-ממש בין הסיכון המבצעי כפי שהוא נתפס בעיני המשטרה לבין דרך הפעלת כוח היס"מ בשטח, דהיינו העובדה שהנאשם פעל באירוע לבדו. עובדה זו, שלכאורה לא חרגה מדרך הפעולה שהיתה נהוגה באותה העת ביחידה, הציבה את הנאשם במצב בעייתי, שכן ברור ששוטר הפועל לבדו – במקום אותו מעריכה המשטרה כמסוכן – עלול ללקות בשיקול דעתו. שנית, התנהלותו המבישה של הנאשם באירוע דנא, שתחילתה בחטא של התייחסות בלתי מכבדת וגסה כלפי בני אנוש וסופה בביצוע תקיפה שגרמה לחבלות ממשיות, וכן המהירות וקלות-הדעת שבה עבר הנאשם למגע פיזי עם המתלוננים ולהפעלת כוח, מלמדים כולם על אי-הטמעה של כללי יסוד נדרשים בעבודת-משטרה, הן במישור של תודעת השירות הנדרשת כלפי הציבור והן במישור של הגבלת השימוש בכוח רק למינימום הנדרש וההכרחי (ר' בפסקה 76 להכרעת הדין, לרבות ההפניה לעדויות חבריו השוטרים

בגזרו את גזר דינו של קיריל, פסק השופט כי לאור העדר הרשעות קודמות והפגיעה במשפחתו של הנאשם ובו עצמו יש להתחשב בכך בגזירת העונש, כמו8 גם בנטילת האחריות החלקית מצד הנאשם

מכלול הנסיבות והשיקולים שפורטו לעיל – תוך התחשבות גם בשיקול של הרתעת הרבים – מלמד כי נסיבות הקולה עולות במקרה זה במשקלן על נסיבות החומרה. יש אפוא לגזור את עונשו של הנאשם במסגרת השליש התחתון של מתחם העונש ההולם, הגם שלא בתחתית המתחם.

לבסוף, נוכח הפגיעות במתלוננים יש מקום לפסוק במקרה זה, כעתירת המאשימה, פיצויים לטובתם. עם זאת, בהקשר זה יש להתחשב גם בשני הנתונים הבאים:ראשית, הפגיעה הכלכלית שתיגרם לנאשם הן מעצם הרשעתו בדין והן מהעונש שנגזר עליו.שנית, העובדה שהמתלוננים היו מיוצגים לפניי וממילא צפויים הליכים אזרחיים בעקבות גזר דין זה, כאשר בכל מקרה פיצויים בפלילים אינם אמורים למצות את נזקי נפגעי העבירה.

אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: חמישה חודשי מאסר בפועל. הנאשם יישא את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, כאמור בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר מיום 24.02.20. על הנאשם להתייצב לנשיאת עונשו במשרדי הממונה על עבודות השירות, ביום 17.06.20 עד השעה 08:00. מובהר בזה לנאשם כי בכל הקשור לעבודות השירות עליו לציית להוראות הממונה על עבודות השירות, או למי שהוסמך לכך מטעמו. עוד מובהר לנאשם, כי במידה ולא יציית להוראות כאמור הוא עשוי לשאת את מאסרו, או את יתרת מאסרו, במאסר מאחורי סורג ובריח בבית סוהר. מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, עבירה של אלימות כלפי הגוף. פיצויים לארבעת המתלוננים, כלהלן: לשני המתלוננים שנחבלו, בסך של 1,500 ₪ לכל אחד מהם. לשני המתלוננים שלא נחבלו, בסך של 1,000 ₪ לכל אחד מהם.


חדשות תל אביב יפו והסביבה - יום יום תל אביב

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש