העליון הקל בעונשו של עבריין מין בגלל שריחם על בתו

מאת: רותם נועם ● 16/5/2020 13:00 ● ערב ערב 2100
בית המשפט העליון הקל בענושו של אד'ם שהורשע במעשה מגונה בנסיבות של גרימת חבלה גופנית לנערה בת 20 אותה תקף מינית בעת שהיתה שיכורה במונית לאחר בילוי במועדון. לאור כך הופחתו 4 חודשי מאסר מ-30 החודשים שנגזרו עליו והם ירוצו בעבוד7ות שירות
העליון הקל בעונשו של עבריין מין בגלל שריחם על בתו
בית המשפט המחוזי בתל אביב צילום גוגל סטריט וויו

בית המשפט העליון מפי השופט סולברג, מצא לנכון להפחית מעונשו של עבריין מין מורשע, עליו נגזרו 30 חודשי מאסר והפחית את עונשו ל-26 חודשי מאסר וזאת אף שלא נמצא כל פגם מהותי בגזר הדין שנגזר במחוזי, ביהמ"ש הסביר כי הוא מוצא לנכון להתערב בגזר הדין וזאת בשל הנסיבות הייחודיות של העניין – הליכי השיקום שעבר המערער וכן העובדה שלמערער בת הגדֵלה אצל הוריו ואינה מקיימת קשר כלשהו עם אימהּ ואין ספק כי מאסרו של המערער עתיד להותיר חותם על נפשהּ.

מפסק הדין עולה כי ביום 1.1.2018, סמוך לשעה 23:30, יצאו המערער ואחיו לבלות במועדון "נוהו" בתל אביב, פגשו שם את נפגעת העבירה (להלן: המתלוננת) ואת חברתה, והחלו לשוחח עמן. בשלב מסוים, לאחר שהארבעה שתו יחדיו לשוכרה, חשה המתלוננת ברע ויצאה מהמועדון בליווי חברתה, כאשר המערער ואחיו בעקבותיהן. המתלוננת הקיאה מספר פעמים, ולבקשת חברתה, נֵאותו המערער ואחיו להסיען לעיר מגוריהן. במהלך הנסיעה ישבה המתלוננת ליד המערער אשר נהג ברכב, היא המשיכה להקיא והכרתה התערפלה. המערער הכניס את ידו אל תוך חולצתה, ניסה להסירה ולגעת בחזהּ, אך המתלוננת הזיזה את ידו. דקות ספורות לאחר מכן, עצר המערער את הרכב, אחיו וחברת המתלוננת ירדו ממנו, והוא המשיך בנסיעה עם המתלוננת. המתלוננת צעקה עליו שיחזיר אותה אל חברתה, אך הלה לא שעה לבקשתה, והמשיך בנסיעתו באומרו למתלוננת "מה יש לך? למה את לא נותנת לי?", עד אשר הגיע למקום חשוך ועצר את רכבו. בשלב זה, התקרב המערער אל המתלוננת וניסה להוריד את חולצתה וחזייתה, חרף התנגדותה. בהמשך, התקשתה המתלוננת לשמור על ערנותה, ולפיכך הכה אותה המערער בחזה, וגרם לה חבלות. לאחר מכן, יצא המערער מן הרכב, פתח את הדלת שליד המתלוננת וניסה למשוך את מכנסיה, אך היא התנגדה גם לכך. או אז התיישב המערער כאשר ברכיו על רצפת הרכב, ופישק את רגלי המתלוננת כשראשו בין רגליה ופניו מולה. המתלוננת המשיכה להתנגד למעשי המערער, עד אשר חדל ממעשיו, חזר למושבו ונסע אל אחיו וחברת המתלוננת שחיכו בקרבת מקום.

בנובמר 2018 הורשע המערער על-פי הודאתו בעבירה של מעשה מגונה בנסיבות של גרימת חבלה גופנית או נפשית, וזאת במסגרת הסדר טיעון ועל המערער נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי. עונש זה נפסק לאחר שבית המשפט מנצא כי המתלוננת צעירה כבת 20, לומדת ועובדת, פגועה ובודדה, עם גורמי תמיכה מעטים. עד לאירוע מושא ההליך, תפסה עצמה המתלוננת כבחורה חזקה ועצמאית לאור הצלחתה להתמודד עם קשיים שונים בחייה, והיתה מלאה במוטיבציה להמשיך ולהתקדם. מעשי המערער החלישו את כוחותיה, פגעו בביטחונה ודימויה העצמי, והותירו אותה עם תחושות קשות של ניצול, השפלה, אשמה ובושה. אירוע התקיפה החדיר בה תחושת פחד, והציף בה קושי רגשי הקשור בפגיעה קודמת שעברה. תפקודה במסגרת הלימודים והעבודה – נפגע. היא סובלת מפוסט טראומה, קשיי שינה וריכוז, ונטייה להתבודדות ולחוסר אמון בזולת. המתלוננת נעזרת בטיפול משמעותי אשר עתיד להסתיים בקרוב, ובתסקיר צוין כי היא זקוקה להמשך טיפול תומך.

האיש ערער על עונשו וטען כי שגה ביהמ"ש משום שלא נתן משקל ראוי לכך שמדובר בעבירה ברף הנמוך ביותר של עבירות המין ולכך שהמערער חדל ממעשיו בסופו של דבר לבקשת המתלוננת. עוד שגה בית המשפט כאשר התעלם מן הפסיקה המורה כי בגדרי העונש המינימלי ניתן להשית גם עונש מאסר מותנה, וכאשר לא שת ליבו לקיומם של טעמים מיוחדים לסטייה מעונש המינימום. המערער סבור, כי פסקי הדין שנסקרו בגזר הדין עוסקים במקרים חמורים הרבה יותר מאלו שביצע, וכי מתחם הענישה המשקף נכונה את מדיניות הענישה הנוהגת נע בין מספר חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, לבין 10 חודשי מאסר בפועל לכל היותר. אשר לגזירת העונש המתאים, המערער טוען כי העובדה שלא הסתבך בפלילים מעת ביצוע העבירה, שהייתו בתנאים מגבילים קשים ביותר ומצבו הכלכלי הקשה, לא נלקחו בחשבון בגזר הדין די הצורך. עוד הוסיף, כי מאז מעצרו חלה החמרה במצבו הנפשי, הוא איבד את משרתו, שבה עבד במשך חמש השנים שקדמו למעצר, ובתו הייתה מאושפזת בבית חולים במשך קרוב לחודש-ימים. לשיטתו, הנסיבות המתוארות ואלו המנויות בגזר הדין מצדיקות כשלעצמן את העמדת עונשו בתחתית מתחם הענישה, אף אלמלא הליך השיקום המשמעותי אותו עבר, ולפיכך שיקולי השיקום תומכים בחריגה ממתחם הענישה, כפי שאף המליץ שירות המבחן.

בקבלו את הערעור קבע העליון כי בנסיבות הייחודיות של העניין יש מקום להקלת מה בחומרת העונש שהושת על המערער באופן שארבע חודיש מאסר מתוך ה-30 שנגזרו עליו ירוצו בעבודות שירות.

"הליכי השיקום שעבר המערער בטרם נגזר דינו וביתר שאת לאחר מכן, ראויים להכרה ולהערכה", פסק העליון. "המערער החל את ההליך הפלילי במצב של חוסר נכונות ליטול אחריות על מעשיו, ולגלות הבנה ואמפתיה לסבל הרב שגרם למתלוננת. מאז, צעד המערער כברת דרך ארוכה, נטל חלק פעיל בהליכי טיפול משמעותיים ומעמיקים, ביטא אמפתיה והבנה למתחולל בנפשה של המתלוננת, ואף שילם לה – חרף הקושי שהיה כרוך בכך – את מלוא סכום הפיצוי הכספי שהשית עליו בית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין, סברנו, כי יש מקום להעביר מסר מעודד למערער מחמת אחיזתו בדרך התשובה. תסקירי שירות המבחן המאוחרים והערכת המסוכנות המעודכנת, אינם משתמעים לשני פנים; המערער מבקש לשנות דרכיו, לכפר על מעשיו ולהניח את עברו מאחוריו...עובדה נוספת הטתה את הכף לעבר הקלה מסוימת בחומרת העונש, וזו "הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם". המערער, אב לבת קטינה העומדת בפתחו של גיל ההתבגרות. הבת, גדֵלה אצל הורי המערער ואינה מקיימת קשר כלשהו עם אימהּ. דוח הערכת המסוכנות שנשלח אלינו, שיקף את הקשר הקרוב שבין המערער לבתו, ואין ספק כי מאסרו של המערער עתיד להותיר חותם על נפשהּ הרכה של הנערה. גם לכך ניתן משקל בהחלטתנו.", נפסק.

"בנסיבות הייחודיות הללו, באנו לכלל מסקנה כי אין למצות עם המערער את מלוא עומק הדין, ויש להפחית מעונשו 4 חודשי מאסר בפועל, כך שזה יעמוד על 26 חודשי מאסר. יתר רכיבי העונש, יוותרו על כנם".


חדשות תל אביב והסביבה - יום יום תל אביב

 

 

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש