העליון קבע - שופט הכדורעף מתל אביב שניסה לרצוח שופט אחר היה שפוי בעת ניסיון הרצח

מאת: רותם נועם ● 16/5/2020 12:02 ● ערב ערב 2100
בית המשפט העליון דחה את ערעורו של שופט הכדורעף ברק נגר שהורשע בניסיון רצח של שופט כדורעף אחר וזאת לאחר שקבע כי נגר אינו סובל מאי שפיות וכי ביצע את ניסיון הרצח כשהוא מודע למעשיו – על נגר נגזרו 12 שנות מאסר. ביהמ''ש: ''המערער נבדק שורה של פעמים בימים שלאחר מכן, ובין לבין נחקר בשנית ובשלישית. אף לא אחד מן הרופאים מצא אצל המערער סימנים למצב פסיכוטי או אפקטיבי. למותר לציין כי גם צפייה בסרטוני החקירות לא העלתה ולו רמז למצוקה נפשית כלשהי אצל המערער''
העליון קבע - שופט הכדורעף מתל אביב שניסה לרצוח שופט אחר היה שפוי בעת ניסיון הרצח
נגר ועורך דינו פרינטסקרין מתוך כתבה בחדשות ערוץ 2

מפסק דינו של העליון עולה כי נגר וקורבנו היו שניהם שופטים באיגוד הכדורעף, ועד לאירוע נושא כתב האישום שררו בין השניים יחסי עבודה וידידות במשך כשבע שנים. בערבו של יום ה-10.6.2016, הזמין המערער את המתלונן לדירה בתל אביב בה שהה באותם ימים. המערער עודד את המתלונן לשתות כמות גדולה של אלכוהול, לאחר שהמיס לתוכו מבעוד מועד כמות גדולה של כדורי הרגעה (קלונקס) וכדור שינה אחד. משנתערפלו חושיו של המתלונן והוא נשכב על הספה, המערער פרס שקיות אשפה על רצפת החדר, הפשיט את המתלונן, קשר את רגליו, אחז בסכין יפנית והתיישב על בטנו של המתלונן. המתלונן התעורר ושאל את המערער לפשר מעשיו, והמערער בתגובה השליך את הסכין והשיב למתלונן כי הוא רוצה לנשקו, והמתלונן סירב. לאחר שהמתלונן נרדם שוב, המערער חתך אותו באמצעות הסכין היפנית שלוש פעמים לאורך צד שמאל של צווארו והחל לחנוק אותו באמצעות שתי ידיו. המתלונן התעורר משנתו וביקש מהמערער לחדול, תוך שהוא אומר לו שאינו מצליח לנשום. המערער המשיך לחנוק את המתלונן ולהיאבק בו, הטיח את ראשו ברצפה והלם בו באגרופיו בפניו. לבסוף, המתלונן הצליח להלום בראשו של המערער, ועלה בידו להימלט מהדירה בעודו עירום ושותת דם. מעט לאחר הימלטותו של המתלונן, יצא המערער מן הדירה, הלך לחוף הים, השליך את הטלפון הנייד ומפתחות הרכב של המתלונן לים, והשליך את ארנקו של המערער אל פתח ביוב.

בימים שקדמו לאירוע, ביצע המערער מספר פעולות הכנה, ובין היתר הצטייד בחבל ורכש כדורי הרגעה וכדורי שינה, שקיות אשפה, מסור, זוג סכינים יפניות וסרט הדבקה (מסקינגטייפ). ביום 8.6.2016, יומיים לפני האירוע בו תקף את המתלונן, המית המערער בדקירות סכין מטבח את חתולו של בעל הדירה (ד.ל) בה שהה באותם ימים. לאחר מכן הניח המערער את גוויית החתול בשקית אשפה והשליכהּ לפח אשפה ציבורי. למחרת היום, ביום 9.6.2016, נסע המערער לשדרות כדי לאמץ גורת כלבים. לאחר שובו לדירה, קשר המתלונן את גורת הכלבים בעזרת סרט ההדבקה והמית אותה לאחר שביצע חתכים בצווארה באמצעות סכין יפנית. לאחר מכן הניח את גווייתה בשקית אשפה והשליכהּ בסמוך לנחל הירקון.

כאמור הורשע נגר בניסיוןם לרצח ובעבירות נוספות עליהן ערער. הערעור לא נסב על עובדות המקרה אלא רק על שאלת שפיותו של נגר בעת ניסיון הרצח.

בדחותו את הערעור פסק בית המשפט העליון (מפי השופט עמית ובהסכמת השופטים ברון ושטיין) כי: על מנת להיכנס בגדר סייג אי השפיות נדרש הטוען לו לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: האחד, קיומה של מחלת נפש או ליקוי שכלי; השני, חוסר יכולת של ממש להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה; והשלישי, קיומו של קשר סיבתי בין המחלה לבין חוסר היכולת. באשר לדרישת חוסר היכולת, זו יכולה להתבטא בשני אופנים: האחד, פגיעה שכלית-קוגניטיבית בעטיה האדם אינו מבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו (העדר הבנה); והשני, איבוד שליטה, במובן זה שהאדם אינו מסוגל לשלוט בדחפיו (העדר רצייה). דהיינו, לצורך התגבשות הסייג, על המערער לעורר ספק סביר שמא מחלתו הביאה אותו למצב פסיכוטי שבעטיו נשללה ממנו היכולת להימנע ממעשיו או מלהבין את הפסול שבמעשיו, בבחינת "גריעה ממשית" או "פגיעה מהותית" העולה כדי "פגיעה מסיבית ועמוקה" ביכולת ההבנה או הרצייה.

השאלה היא מה היה מצבו של המערער בעת ביצוע המעשים בגינם הורשע. אין חולק שהתנאי הראשון מתקיים, שכן המערער מאובחן כסובל מהפרעה אפקטיבית דו-קוטבית ואושפז בעבר בבתי חולים פסיכיאטריים, לרבות בכפייה. לפיכך, הדיון התמקד בשאלת התקיימות שני התנאים הנוספים – "חוסר יכולת של ממש" וקשר סיבתי בין המחלה לבין חוסר היכולת. אין מחלוקת כי המערער ביצע את המעשים שבגינם הורשע. הנטל הראשוני לעורר ספק סביר בדבר התקיימות יסודות סייג אי השפיות, מוטל על המערער. בנוסף, בהתחשב באופן המתוכנן, המאורגן, השמור והמוקפד בו פעל הן בשלב ההכנה למעשים, הן בעת ביצועם והן לאחריהם, קמה לחובתו סברה, שמכוחה מוטל עליו הנטל להציג נתונים לסתור את ההנחה כי מעשיו לא בוצעו בהיותו במצב פסיכוטי, שבעטיו היה "חסר יכולת של ממש" להבין את הפסול שבמעשיו או להימנע מביצועם, כלשון סייג אי השפיות. לאחר בחינת טענות הצדדים וחומר הראיות, המסקנה היא כי בנטל כפול זה לא עלה בידי המערער לעמוד.

ודוק, לא די בכך שהמערער לוקה במחלת נפש, ולא די בכך שחלה התדרדרות במצבו עובר לביצוע המעשה. על מנת להסיר אחריות פלילית מהמערער, על בימ"ש להשתכנע כי נותר לכל הפחות ספק סביר, שמא בעת ביצוע המעשים מחלת המערער הובילה לכך שנשללה ממנו היכולת להבין את הפסול שבמעשיו או להימנע מעשייתם, בבחינת "גריעה ממשית" העולה כדי "פגיעה מסיבית ועמוקה" ביכולת ההבנה או הרצייה. המערער לא הרים נטל זה. ככל שבוחנים את התנהגות המערער באותם ימים, אין כל עדות להיותו נתן במצב מאני סוער. אף אם נניח לטובת המערער כי המעשים שביצע היו בעקבות "מסרים" שקיבל מהסביבה; ואף אם נניח כי מסרים אלו היו פרי מחלת הנפש ממנה הוא סובל; ואף אם נניח כי המערער סבר שהוא מבצע את המעשים במטרה להתקבל לעבוד כסוכן בסוכנות ביון עלומה, לא היה בכך כדי להסיר מן המערער אחריות פלילית למעשיו. לא די בקיומה של מחלת נפש, ואף לא די בקיומן של מחשבות שווא הנובעות מהמחלה כדי להיכנס בגדר סייג אי השפיות. לצורך תחולת הסייג, על הטוען לתחולתו להיכנס בגדרה של אחת החלופות המנויות בסעיף 34ח לחוק. משעה שהמערער הבין את אשר הוא עושה, הבין את הפסול שבמעשהו, וביצע את המעשה מתוך שליטה עצמית (יכול היה להימנע מכך), סייג אי השפיות לא יעמוד לו; ודוק, מעשי המערער נטולי הצדקה שבדין, בין אם נעשו על רקע מחשבות "אמיתיות", ובין אם בוצעו על רקע מחשבות השווא שתיאר המערער.

טענה לפיה אף אם יש להרשיע את המערער לא ניתן לייחס לו את היסוד הנפשי הדרוש לצורך התגבשות העבירה של ניסיון לרצח, וזאת לנוכח מצבו הנפשי, נדחתה. משעה שנקבע כי המערער אינו נכנס בגדרו של סייג אי השפיות, וכי ביצע את מעשיו מתוך הבנה ורצייה במטרה לגרום למותו של המתלונן, הרי שהיסוד הנפשי הנדרש לצורך התגבשות העבירה של ניסיון לרצח התגבש; בימ"ש עמד על כך שהממשק בין סייג אי שפיות הדעת לסייג השכרות עשוי לעורר שאלות מעניינות, אך לנוכח המסקנה כי המערער לא נכנס בגדרן של איזו מן החלופות המנויות בסעיף 34ח לחוק, השאלות שעלו נותרו בצריך עיון; אשר לעונש נפסק כי בגזר הדין אין משום חריגה לחומרה ממדיניות הענישה הנוהגת בגין העבירות בהן הורשע המערער, בהתחשב בנסיבות של המערער ובנסיבות ביצוע המעשים


חדשות תל אביב והסביבה - יום יום תל אביב

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש